במוזיאון ישראל בירושלים - תצוגה מרהיבה של חנוכיות מגוונות

למעלה ממאה וחמישים דגמים שונים של חנוכיות כשרות להדלקה, מוצגים באגף לאומנות ותרבות יהודית במוזיאון ישראל, ירושלים. ארצות מוצאן של החנוכיות השונות משקפות את הפזורה היהודית בכל קהילות הגולה. החנוכיות המוקדמות ביותר הידועות לנו הן מימי ־הביניים.

מאלף לראות את היצירתיות והמאמץ שהשקיעו האומנים בעיצוב החנוכיה. החנוכיות, בין שנוצרו מחומרים יקרים או פשוטים, בין בידי אמנים שמלאכתם בכך ובין בידי אומנים עממיים, מצביעות על כך, שתמיד ראו בהן תשמיש של קדושה, בבחינת "זה קלי ואנווהו", כלי לקיום מצווה שתכליתה פרסומא ניסא, ולא מוצר לקישוט. לדעת אוצרים ומומחים ליודאיקה אין ספק, כי ראיה זו השפיעה משמעותית על עיצוב החנוכיות ובחירת הסמלים השונים.

העיצובים של רבות מהחנוכיות מייצגים את הקשר לבית-המקדש ולמנורת בית המקדש. יש חנוכיות שדופן החזית שלהן מעוצבת כולה כחזית ארון-הקודש שבקיר המזרח בבית-הכנסת, יש שעיצובן מדמה חזית של בניין קומות ושערים, ויש אף שנעשו בדגם בית-כנסת מזוהה ומוכר. אלמנטים עיצוביים נוספים – חנוכיות מעוטרת בברכות הדלקת הנר, בפזמון "הנרות הללו", בדמות הכהן המדליק את המנורה במקדש, ארון קודש המוקף באריות וסמלים יהודיים בולטים אחרים.

בחינה מדוקדקת של עיצוב החנוכיות, מצביעה לא רק על ההיבט האומנותי והשפעת הסביבה הגיאוגראפית, אלא גם על מחוייבות היוצרים להלכה. יש שמירה קפדנית על כללי ההלכה. אם נבחן את החנוכיות ששימשו את בני אשכנז לאורך הדורות, נמצא שהן מסודרות לרוב בשורה ישרה. לעומת זאת, חנוכיות שמוצאן בקהילות ספרד יש מהן העשויות בצורת גורן עגולה כאשר הקנים מופרדים זה מזה. עיצוב החנוכיות אף מלמד על מנהגים שהיו מקובלים בקהילות השונות. כך, למשל, חנוכיות שיוצרו בתימן בתחילת המאה הקודמת, עם שקערוריות נוספות לאיסוף הפתילות.

בתצוגת החנוכיות המגוונת במוזיאון ישראל, יש ייצוג נכבד לכל הקהילות העתיקות בפזורה היהודית. מרגש לעמוד אל מול חנוכיה שהייתה, כנראה, בשימוש משפחה יהודית באפגניסטן לפני קרוב למאה שנים, או חנוכיה בה הדליק נרות "בעל בית" בעיר ברדיטש'ב, עירו של רבי לוי יצחק "סניגורם של ישראל", שבאוקראינה. רשימה כוללת של מוצא החנוכיות מייצרת על נקלה את מפת הקהילות בתפוצות ישראל. בתצוגה - חנוכיות מאיטליה, גרמניה, אוסטריה, צרפת, הולנד, ספרד, מרוקו, תימן, סוריה, עיראק, אלגי'ריה, תוניסיה בעיקר אי הכהנים ג'רבה, רוסיה, פולין, אוקראינה –מערים ששימשו מקום לצמיחת החסידות: זיטומי'ר, ברדיטש'ב, לבוב ועוד.

בין החנוכיות המוצגות - מנורת חנוכה, מפח פליז מוטבע, מעוטרת במנורת המקדש ובמטבעות בר כוכבא, יוצרה ב"בצלאל ירושלם" בתרע"ד; מנורת חנוכה בצורת חזית בית-כנסת יוצרה בפולין במאה ה-18; "מנורת הבעל-שם-טוב" זצוק"ל מעוטרת בנשר, יוצרה באוקראינה בתחילת המאה הקודמת; מנורת חנוכה בצורת שער מאיטליה, המאה ה-18; חנוכיה מעוטרת בשערים שהייתה בשימושם של מי מיהודי קהילת צפרו במרוקו; חנוכיה בצורת ארון-קודש מפואר כסף רקוע, מקודח ומוזהב חלקית, מוכתר בקונכייה מקהילת לבוב, אוקראינה.

שעות פתיחה:
ימים: א', ב', ד', ה'- 10.00-17.00
יום ג'- 16.00-21.00
שישי וערבי חג: 10.00-14.00
בימי שלישי ושישי כניסה חינם לילדים ובני נוער עד גיל 17.
לפרטים: 02-6708811


•מנורת חנוכה מעוטרת במנורת המקדש ובמטבעות בר כוכבא
ירושלים, 1914- 1929
בית היוצר: "בצלאל", חברה-בת שרא"ר
פח-פליז מוטבע
כתובת: "הנרות הללו קדש הם", "בצלאל ירושלם"
אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים
B07006, 118/222
•מנורת חנוכה מעוטרת במלאכת דמשק
גארדיה, אלג'יריה, 1933
הצורף: יעקב שקרון, 1979-1914
מלאכת דמשק; פליז משובץ חוטי כסף ונחושת
אוסף זיידע שולמן במוזיאון ישראל
B63.11.3173, 118/398
•מנורת חנוכה בצורת חזית בית-כנסת
פולין, המאה ה-18
פליז יצוק
אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים
B00613, 118/204